כבר כמה שנים שהיום הזה גורם לי לאובר של התרגשות. רגשות שלעיתים קשה לי להכיל ולעכל. התרגשויות שמוכיחות לי שאני היא המבוגר האחראי כאן. זה לא צחוק .. זה אמיתי.
ילדים שגדלים, מדגישים עבורנו את הזמן שעובר. דרכם אנחנו יכולים לראות את השינויים הבולטים של הימים החולפים.
הבוקר, שלחתי שני ילדים למוסדות חדשים. שניהם התחילו מוסדות ציבוריים שסימנו ציוני דרך משמעותיים מאוד, עבורי ועבור עצמם. אחד גדול, שהתחיל כיתה א' ובתוך כמה שעות פתאום נהיה 'ענק' לגמרי. ואחד שהיה עד לפני שבועיים קטן, פתאום בגן עירייה של 'גדולים'.
עבר היום הראשון. דמעות התרגשות שחונקות את הגרון.
מחר יום חדש, ולאט לאט נחזור לשגרה. במקביל, נלמד שגרה חדשה – כזו עם ילדים גדולים יותר.
עם הסנדביצ’ים אתם לא נותנים לי להתפרע ונשארים עם הגבנ"צ לאחד והחומוס לשני. המקס' שינוי שאני יכולה להוסיף הוא מלפפון, וגם זה לא תמיד.
כשהגיע ארוחת הערב, שאלתי 'מה תרצו'. רציתי לפנק אותם, ולהכין כל מה שיבקשו.
הם ביקשו פיצה (ברור, לא?)
בכל יום שישי אנחנו מקבלים פיתות תימניות (סאלוף) מאישה מדהימה אחת, שדואגת לאחרת, מדהימה לא פחות. הפיתות מוכנסות לפריזר ונשמרות לשליפה מהירה.
את הפיתות אני מפשירה על השיש. מורחת רוטב לפיצה תוצרת בית (או קטשופ, תלוי ברעב של הילדים). מוסיפה תוספות 'שיש בבית' וגבנ"צ מגורדת.
מכניסה לתנור (שחומם מראש) בחום 250C למשך בערך רבע שעה (עד שנראה שמוכן).
מדהים ++
רוטב לפיצה
בצל קצוץ קטן-קטן (אפשר לגרד בפומפייה)
עגבניות מגורדות
רסק עגבניות
מים – אם יש צורך
שום כתוש
מלח/פלפל/פפריקה מתוקה
המלצה, להכין כמות גדולה ולהקפיא בקופסאות לפי מנה.
שתהיה שנה פוריה.
2 תגובות:
מרגש - הזמן עובר ואנחנו מרגישים את זה כשהילדים והנכדים גדלים.
בהצלחה בכיתה א' ושנה טובה לכל המשפחה.
תודה רבה.
מזל שדרכם אנחנו מבינים את ההתקדמות של החיים.
הוסף רשומת תגובה