כשגרים מחוץ לישראל, נהנים (או שלא) פעמיים בשנה מ'תקופת החגים'. מצד אחד זה כיף גדול. עוד ימי חופשה משולמים, עוד ימים בהם על המשפחה יחד. אך מן הצד השני, חורף בחוץ וצריך לתכנן טוב-טוב מה עושים.
אנחנו פה כבר 7 שנים. בשנים שעברו, השתדלנו להרחיק מהעיר ולנצל את 'תקופת החגים' למפגש עם חברים רחוקים יותר, או עם חברים טובים אחרים. השנה, חופשה כזו לא יצאה לפועל. נשארנו בתחומי העיר, ולא עם המון עיסוקים מיוחדים.
היום, כמעט שבוע אחרי שחזרנו לשגרה, אני יכולה להגיד בפה מלא שהייתה חופשה נעימה. מן חופשה רגועה כזו, שמעבירה את עצמה. ללא תכנונים מרקיעי שחקים, ללא מפגשים מן הסוג הלא צפוי וללא תכניות מפילות. רק אנחנו והקרובים לנו.
כסיום נאות, החלטתי לפנק אותנו. הפשלתי (שוב) את השרוולים והלכתי לתור את ספרי הבישול והאפייה. התחשק לי לאפות משהו מפנק, שימלא את החדר בניחוח של בית.
מצאתי. בביקור המדובר של ההורים שלי, אחת המתנות שקיבלתי היתה ספר אפייה "על הלחם לבדו" (סמדר זורע-ברמק). ספר מוצלח מאוד, מכיל רעיונות מעולים וביצועים לא מסובכים. דפדפתי ומצאתי פוקצ'ה. השארתי את השרוולים מופשלים (הלוא רק מס' דקות קודם הפשלתי אותם כדי לחפש מתכון מנצח), והתחלתי במשימה. הוצאתי קערה, חומרים, העברתי, לשתי, התפחתי והבית התמלא בריח ניחוח של בצק תופח (כן, מצאתי שיש ריח מיוחד כבר בשלב ההתפחה). כיוון שלא תכננתי את עשיית הפוקצ'ה מראש, לא היו לי המון רעיונות לתוספות. הכוכב היה זעתר.
פוקצ'ה איטלקית
½4-4 כוסות קמח לבן
½1 כפיות מלח
2 כפיות סוכר
½2 כפיות שמרים יבשים
4 כפות שמן זית
2 כוסות מים פושרים
לציפוי:
2 כפות שמן זית, מעורבבות בכף מים
מנפים את הקמח אל קערת המיקסר, מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח. מוסיפים את הסוכר והשמרים ומרעבבים עם הקמח.
מוסיפים את השמן ואת המים בהדרגה ולשים בקרס הלישה במהירות איטית-בינונית במשך כ- 7 דקות, עד שהבצק נפרד מדופנות הקערה ונעשה רק וגמיש. הבצק די דביק בשלב זה.
מפזרים מעט קמח על הבצק, מכסים את הקערה בניילון נצמד ומשהים לתפיחה עד שהבצק הכפיל את נפחו, כ- 45 – 60 דקות.
מוציאים את האויר מהבצק שתפח ולשים אותו על משטח מקומח קלות. הבצק לאחר התפיחה דביק פחות, וכדאי להוסיף אליו בזמן הלישה והעיצוב מעט קמח ככל האפשר, כדי שהפוקצ'ה תצא אורירית ורכה.
מחלקים את הבצק ל- 3-4 חלקים ומרדדים כל חלק לעלה בעובי 1 ס"מ. מניחים את העלים בתבנית שטוחה מרופדת בנייר אפייה, מכסים בניילון ומשהים לתפיחה כ- 30 דקות.
מחממים את התנור לחום גבוה (200C), ומניחיםכל קרקעיתו תבנית ריקה. לפני הכנסת הפוקצ'ות לתנור, יוצקים 1 כוס מים לתבנית הריקה שהתחממה, ליצירת אדים.
יוצרים בבצק שתפח גומות באצבע מקומחת או בידית של כף עץ. טורפים את שמן הזית עם המים לתחליב הומוגני ומברישים בעדינות את פני הבצק התפוח.
מפזרים על הבצק את התוספות הנבחרות, ומכניסים לתנור החם.
לקבלת קרום פריך במיוחד, מרססים אל חלל התנור מים במרסס ידני 1-2 פעמים במשך 5 הדקות הראשונות לאפייה. אופים כ- 30 דקות, עד שפני הפוקצ'ה מזהיבים. מוציאים מהתנור, מצננים 10 דקות, ומגישים.
את הפוקצ'ות שלנו הכנתי עם זעתר (כאמור), התכנית לנגלה הבאה בצל סגול מטוגן.
הבית הריח נפלא, הלחם נטרף ע"י שני מבוגרים וילד בתוספת שמן זית.
ממליצה לחלוטין
+++
אנחנו פה כבר 7 שנים. בשנים שעברו, השתדלנו להרחיק מהעיר ולנצל את 'תקופת החגים' למפגש עם חברים רחוקים יותר, או עם חברים טובים אחרים. השנה, חופשה כזו לא יצאה לפועל. נשארנו בתחומי העיר, ולא עם המון עיסוקים מיוחדים.
היום, כמעט שבוע אחרי שחזרנו לשגרה, אני יכולה להגיד בפה מלא שהייתה חופשה נעימה. מן חופשה רגועה כזו, שמעבירה את עצמה. ללא תכנונים מרקיעי שחקים, ללא מפגשים מן הסוג הלא צפוי וללא תכניות מפילות. רק אנחנו והקרובים לנו.
כסיום נאות, החלטתי לפנק אותנו. הפשלתי (שוב) את השרוולים והלכתי לתור את ספרי הבישול והאפייה. התחשק לי לאפות משהו מפנק, שימלא את החדר בניחוח של בית.
מצאתי. בביקור המדובר של ההורים שלי, אחת המתנות שקיבלתי היתה ספר אפייה "על הלחם לבדו" (סמדר זורע-ברמק). ספר מוצלח מאוד, מכיל רעיונות מעולים וביצועים לא מסובכים. דפדפתי ומצאתי פוקצ'ה. השארתי את השרוולים מופשלים (הלוא רק מס' דקות קודם הפשלתי אותם כדי לחפש מתכון מנצח), והתחלתי במשימה. הוצאתי קערה, חומרים, העברתי, לשתי, התפחתי והבית התמלא בריח ניחוח של בצק תופח (כן, מצאתי שיש ריח מיוחד כבר בשלב ההתפחה). כיוון שלא תכננתי את עשיית הפוקצ'ה מראש, לא היו לי המון רעיונות לתוספות. הכוכב היה זעתר.
פוקצ'ה איטלקית
½4-4 כוסות קמח לבן
½1 כפיות מלח
2 כפיות סוכר
½2 כפיות שמרים יבשים
4 כפות שמן זית
2 כוסות מים פושרים
לציפוי:
2 כפות שמן זית, מעורבבות בכף מים
מנפים את הקמח אל קערת המיקסר, מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח. מוסיפים את הסוכר והשמרים ומרעבבים עם הקמח.
מוסיפים את השמן ואת המים בהדרגה ולשים בקרס הלישה במהירות איטית-בינונית במשך כ- 7 דקות, עד שהבצק נפרד מדופנות הקערה ונעשה רק וגמיש. הבצק די דביק בשלב זה.
מפזרים מעט קמח על הבצק, מכסים את הקערה בניילון נצמד ומשהים לתפיחה עד שהבצק הכפיל את נפחו, כ- 45 – 60 דקות.
מוציאים את האויר מהבצק שתפח ולשים אותו על משטח מקומח קלות. הבצק לאחר התפיחה דביק פחות, וכדאי להוסיף אליו בזמן הלישה והעיצוב מעט קמח ככל האפשר, כדי שהפוקצ'ה תצא אורירית ורכה.
מחלקים את הבצק ל- 3-4 חלקים ומרדדים כל חלק לעלה בעובי 1 ס"מ. מניחים את העלים בתבנית שטוחה מרופדת בנייר אפייה, מכסים בניילון ומשהים לתפיחה כ- 30 דקות.
מחממים את התנור לחום גבוה (200C), ומניחיםכל קרקעיתו תבנית ריקה. לפני הכנסת הפוקצ'ות לתנור, יוצקים 1 כוס מים לתבנית הריקה שהתחממה, ליצירת אדים.
יוצרים בבצק שתפח גומות באצבע מקומחת או בידית של כף עץ. טורפים את שמן הזית עם המים לתחליב הומוגני ומברישים בעדינות את פני הבצק התפוח.
מפזרים על הבצק את התוספות הנבחרות, ומכניסים לתנור החם.
לקבלת קרום פריך במיוחד, מרססים אל חלל התנור מים במרסס ידני 1-2 פעמים במשך 5 הדקות הראשונות לאפייה. אופים כ- 30 דקות, עד שפני הפוקצ'ה מזהיבים. מוציאים מהתנור, מצננים 10 דקות, ומגישים.
את הפוקצ'ות שלנו הכנתי עם זעתר (כאמור), התכנית לנגלה הבאה בצל סגול מטוגן.
הבית הריח נפלא, הלחם נטרף ע"י שני מבוגרים וילד בתוספת שמן זית.
ממליצה לחלוטין
+++
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה