חופשה שנתית

אני לא בטוחה מי החליט, אבל החופשה השנתית של הילדים נופלת תמיד על מזג אויר חם ולח. קיץ הם קוראים לזה בחדשות.

חודשיים שלמים של חופש ממסגרות (מה הם חושבים להם שם?) את החודש וחצי הראשונים העברנו עם קייטנות מהגנים, בהמשך עוד שבוע של קייטנה והרבה סבתא/סבא. ואז ... יצאנו לחופשה. אם לדייק, יצאנו לחופשה המשפחתית הראשונה שלנו. 'אמיתית' כזו, עם מלון ובריכה בסגנון אול-אינקלוסיב (סגנון החופשות שלנו עד כה היה, טיולים עם הרבה נסיעה ובלי קביעות מוקדמות ומוגדרות במיוחד). בחרנו יעד לא רחוק, יוון – כריתים, חקרנו קצת והבנו שיש הרבה מה לראות גם מעבר לחדר האוכל.

בחרנו את השבוע האחרון, שבו באמת כבר אין אף קייטנה.
התעוררנו ביום שישי מוקדם בבוקר וכבר מהשעה 8 שמענו את השאלה 'מתי יוצאים'. הטיסה תוכננה לשעה 14:50 (עכשיו, תדמיינו כמה פעמים שמענו את השאלה ...). הגענו לשדה התעופה ואחרי הצ'ק-אין הבנו שיהיה דיליי לטיסה (בכל זאת צ'רטר). מפה לשם ... ואחרי כמה דולרים לצעצועים חדשים המראנו בשעה 20:30 (למלון הגענו אחרי חצות). הילדים התנהגו למופת!
קמנו בבוקר למלון מקסים, עם חדר ששודרג (דו מפלסי עם נוף לים ומרפסת) בזכות סוכנת מקסימה שטפלה בנו, לבשנו בגדי ים (קנינו כדורים וצב מתנפח) וקפצנו לבריכה.


ומה עוד היה לנו ... היינו בבריכה, היינו בים, שכרנו רכב וטיילנו בהרים ובעמק, ראינו נופים, שמענו מוזיקת עולם, הכרנו אנשים חדשים, אכלנו 3 ארוחות מסודרות ביום (שמרנו לא להגזים בבופה), השתזפנו (חלקנו אדומים כבבון), שתינו, אכלנו גלידות – והכי חשוב עשינו חיים.





מחר בבוקר הטיסה חזרה הביתה
ואנחנו עם טעם של עוד, למדנו על משפחה, הורים וילדים.


ומי שאמר שאחרי חופשה צריך לנוח – צדק.

כבר יש תכניות לחופשות הבאות – שיגיעו עלינו לטובה