יום חמישי, 8 ביולי 2010

הפתיתים מהקופסא האטומה


יש הטוענים שארוחת בוקר היא הארוחה החשובה של היום. כשהיינו נטולי ילדים, נהנינו מארוחה מאוחרת, שקטה ורומנטית (הבנו לחלוטין את המונח 'בוצוריים', הלוא קמים משנת הלילה לקראת ארוחת צהריים).
לאחר פרוץ החמודים הביתה, למדנו שישנן שעות בהן החלומות פוסקים למרות שעדיין חושך בחוץ. באותם ימים חדשים, למדנו גם, שארוחת בוקר זה משהו זריז רק כדי לא להתעלף עד ארוחת הצהריים. הם, המתוקים, אוכלים ארוחת ילדים הכוללת קורנפלקס/צ'יריוס.

קצת עובדות (מתוך Ynet)

  • טעות גורלית: בשנת 1894 החלו הרופא הראשי בבית המרפא באטל קריק ואחיו הצעיר לבצע ניסויים במטבח בית החולים, במטרה לייצר חלופה טעימה יותר ללחם המזין אך התפל שהוגש לחולים. במקום זה, המציאו ד"ר ג'ון הארווי קלוג ו-וויליאם קית קלוג בטעות את הקורנפלקס. ההמצאה הובילה להקמת חברת קלוגס.
  • יש חווה: לתרנגול הירוק שמופיע על אריזות הקורנפלקס של "קלוג'ס" מאז 1958 קוראים קורנליוס. או "קורני" בקיצור.
  • כוח כבידה:האסטרונאוטים בחללית "אפולו 11" לא הסכימו לוותר על דגני הבוקר שלהם. היעדר הכבידה מנע מהם לשפוך את הפתיתים לתוך קערת החלב ולכן דחסו את הפתיתים בתוספת פירות ויצרו מהן קוביות שאיפשרו את האכילה.
  • מוצר יסוד: דגני בוקר הם המוצר השלישי הנמכר ביותר בארה"ב - אחרי משקאות מוגזים וחלב.
  • במשקל נוצה: תירס מהווה כשמונה אחוזים בלבד ממשקלה של אריזת קורנפלקס.
  • נתח שוק: מחירו של התירס מהווה 5% בלבד ממחירה של אריזת הקורנפלקס. שאר העלות משקף בעיקר את עלויות האריזה והפרסום.
  • בריאות: כשדגני הבוקר "טריקס" יצאו לשוק בשנת 1954 היו בהם יותר מ-46% סוכר. היום יש בהם "רק" 43%.
  • מלכתיות: צריכת דגני הבוקר בישראל עומדת על כ-2 ק"ג לנפש בשנה. באירלנד ובאיסלנד, שיאניות צריכת דגני הבוקר בעולם, עומד הנתון על 11 ק"ג לנפש בשנה.
  • פינת בן יהודה:לקורנפלקס יש שם עברי - "פתיתי תירס". אבל רבים לא מכירים את המילה העברית שהמציאה האקדמיה למה שהשתרש בחברה כ"דגני בוקר" (cereals) - "מידגנים".
  • אוכל אלוהי: המילה הלועזית לדגנים - Cereals - באה מהמילה הרומית Cerealia שהיתה שמם של טקסים עתיקים שנערכו לכבוד Ceres - אלת הדגן.

    כמו בכל בית עם ילדים, הרבה אוכל נזרק. כשהבנתי שכמעט בכל בוקר אני זורקת קערת קורנפלקס, החלטתי לעשות מעשה. בקופסא אטומה שמרתי אותם, את כל הפתיתים, בידיעה שיבוא יום ואדע מה לעשות איתם.
    באחד מערבי השבת, כשההורים היו מתוכננים להגיע, נזכרתי עד כמה אני אוהבת קציצות עוף. כשערבבתי את העיסה, נזכרתי בהם, הפתיתים מהקופסא האטומה. לפני הטיגון, עטפתי אותן, והחלטתי (שוב) להפוך את האורחים לשפני הניסיון שלי.

    קציצות עוף בציפוי קורנפלקס
    עוף טחון
    בצל קצוץ, הכי דק שאפשר
    פטרוזיליה
    ביצה
    פירורי לחם
    מלח/פלפל שחור/פפריקה מתוקה/מעט סודה לשתיה
    פתיתי קורנפלקס גרוסים (להשאיר קצת חתיכות)

    לערבב את כל המרכיבים לעיסה אחידה, ולהניח בצד 'לנוח' בערך שעה
    לחמם מחבת, ולהוסיף שמן
    להכין מהעיסה את הקציצות ולעטוף בפתיתי הקורנפלס
    לטגן עד שיזהיב (לוודא שהקציצות לא עבות מדי, כדי שהציפוי לא יישרף)


    לאור העובדה שאין לנו מיקרוגל בבית: למחרת, הן היו טעימות אפילו קרות
    אפילו הסרבן העקשן ביותר אכל שתי קציצות.
    יצא פיצוץ +++

  • 2 תגובות:

    אנונימי אמר/ה...

    נשמע פיצוץ!!!

    אני אוהבת לעטוף חתיכות עוף ולאפות.. יוצא כמו עוף מטוגן רק "קצת" יותר בריא...

    נשיקות, M

    AnaFood אמר/ה...

    אם טוחנים את העוף בבית, אז זה באמת יותר בריא

    בתאבון