יום ראשון, 25 בינואר 2009

כשאוכלים מאותו המסטינג


אז, איך בילינו את ינואר 2009? (אתם לבטח שואלים)
אחרי החגיגות בתחילת החודש זכינו בביקור של חבר קרוב. מה קרוב, הכי קרוב. ע' הגיע לביקור.

את ע' הכרתי עוד בשירותי הצבאי, לילות ארוכים של צ'וטטות במערכת פנימית (וסודית לחלוטין), לילות שלמים של שיחות טלפון ארוכות כאורך המשמרת (ואף יותר) ומפגשים רבים בחופשות ובזמן בסיס. הפכנו חברים טובים, הכי טובים, כמו שניתן רק כשאוכלים מאותו המסטינג. מאז, כל אחד המשיך בדרכו שלו ובמקביל הרווחנו את בני הזוג כתוספת מצויינת ותומכת. במקביל לכל זה ידענו תמיד להשאר חברים טובים. חברים שבלב. גם כשעברנו אני וג' לקצה השני של הגלובוס, ידענו לשמר את הקשר. עידן האינטרנט נותן לנו אפשרויות רבות ומגוונות לשמירה על הקשר.

ע' הגיע לביקור בן שבוע, להתאוורות ומילוי מצברים. בזמן הביקור עשינו חישוב וגילינו שאנחנו מכירים בדיוק כמחצית חיינו (וזה לחלוטין אווטינג לגילנו המופלג), מעכשיו, בכל יום נוסף שיעבור יהיו ימים של הכרות רבים מהימים שלפני.

לפני הרבה שנים, מצאתי מתכון מצויין למרק בצל. כהרגלי, הכנתי אותו לחברי שיטעמו ויתנו את דעתם (מי אמר שפנים?). המתכון היה מצויין, אך כמובן עבר לעולמם של המתכונים הנעלמים, ונשאר כזיכרון בלבד. לפני הביקור, קבלתי בקשה להכין את המרק שוב.
פשפשתי בזכרוני וגיליתי שמתכונים טובים, אף פעם לא שוכחים ולבטח זוכרים את החלקים המוצלחים יותר ואת הפחות, מאלתרים. הצלחתי, והמרק יצא – פיצוץ! ההתלהבות היתה גדולה (בהחלט +++), והפעם גם אתם יכולים להנות ממנו 'שחור על גבי מסך' כדי שיזכר לדורות הבאים.

* המרק, לחלוטין לא מהאיזור של האוכל הבריא, אבל בשביל חברים טובים אפשר לזייף



מרק בצל
הרבה בצל (בערך קילו)
שמן זית
חמאה
קמח
יין לבן
ציר מרק עוף
מלח/פלפל לבן/אגוז מוסקט

בצק עלים
גבינה צהובה
  • חותכים את הבצל לחצאי עיגולים
  • ממיסים את החמאה בשמן זית ומטגנים את הבצל. הבצל צריך להיות שקוף ושחום, אבל לא שרוף
  • כשהבצל הגיע לצבע הרצוי, מוסיפים את הקמח ומערבבים טוב. נותנים לזה כמה דקות על האש, תוך כדי ערבוב תמידי
  • מוסיפים את היין (בקבוק שלם) ואת ציר מרק העוף, ומביאים לרתיחה
  • מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט עד לטעם הרצוי
  • מבלשים שעתיים עד אש נמוכה
  • להגשה:
    • יוצקים את המרק לצלחה עמידת תנור
    • מחממים את התנור לחום בינוני. מרדדים בצק עלים, וקורצים חתיכה לפי גודל צלחת ההגשה
    • מפזרים מעט גבינה צהובה על המרק, ומניחים את הבצק על דפנות הקערה ומהדקים (אפשר להרטיב מעט כדי שידבק טוב)
    • מכניסים לתנור עד שהבצק מקבל צבע יפה, ומגישים



ההתלהבות אמנם היתה רק של הבוגרים בבית, אבל אצלהם זה היה +++ לחלוטין.


לחברים טובים



3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אני חייב לציין, שבניגוד לאימרה "רחוק מהעיין - רחוק מהלב", החברות והקשר הכל-כך מיוחדים שלנו, גרמו למרחק להפוך למינורי משהו. לא פלא שאני מרגיש שם כמו בבית.
אשר למרק הבצל: הוא לא היה טעים. הוא היה אגדי. משהו שרק ענת, בדרכה שלה, מסוגלת להוציא מבית היוצר היחודי שלה!
ע'.

Mira's place אמר/ה...

נשמע טעים!!!

אולי תעשי אחד כזה השבוע פה???

והשארתי לך פרס בבלוג הלא יצירתי שלי... בואי לאסוף אותו ...

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1413762

AnaFood אמר/ה...

תודה על המילים היפות והחמות (אני יושבת פה מוסמקת לגמרי).

תודה גם על הפרס (האודם בלחיים לא רוצה לרדת).